מתוך קובץ הנתונים וההנחיות לעיצוב מעריב שערך ועיצב שמעון (ג'וגול) זנדהאוז, 1985הסיבה לכך שפרנק-ריהל (הגופן הקריא והמתאים ביותר לסידור כמויות גדולות של מלל) הפך לסתום ומעייף, נעוצה בהמרה הכושלת מאותיות יצוקות ומסדרות בסדר צילום, לגופן דיגיטלי. מי שהופקד על מלאכת ההמרה (אדם בשם גוטמן), היה בעל כישורים טכניים אך למרבה הצער, נעדר הבנה בטיפוגרפיה. מרבית האותיות שהומרו מסדר יצוק ומצולם לגופן ממוחשב, עוותו ואיבדו מאיכותן ומקריאותן.
חיפושיי אחר גופן מתאים לסידור מלל שיפחית השחרת ידיים האוחזות בעתון, שיהיה קל, נעים וקריא, העלו שאותיות נרקיס עונות על הצרכים. הצרת הגופן ל-87%, הביאה לתוצאה אופטימלית מבחינתי. היתרונות שמצאתי בגופן נרקיס המודפס על נייר, ישימים גם לצג העתידי והופכים אותו לגופן מתאים במיוחד לסידור מלל במרחב הדיגיטלי.
מתוך קובץ הנתונים וההנחיות לעיצוב מעריב, 1985הדסה, הנחשבת בעיניי לאות העברית הטובה ביותר שעוצבה בעת החדשה, עשויה גם היא לשמש כאות מלל מתאימה לדור המסכים הבא. בניגוד לנרקיס, מחייבת הגרסה הממוחשבת של הדסה, השקעת עבודה רבה כדי לתקן את העיוותים שניגרמו במעבר מאות סדר לגופן ממוחשב ולקרבה לגרסת המקור שעוצבה ע"י הנרי פרידלנדר במחצית המאה הקודמת.
מתוך קובץ הנתונים וההנחיות לעיצוב מעריב, 1985יצירת גרסאות עדכניות ואיכותיות לגופן פרנק-ריהל במשקליו השונים, הינה לדעתי המשימה החשובה והחיונית ביותר. כשם שאותיות TIMES ROMAN לגרסאותיהם הרבות, היו ונותרו אותיות המלל הנפוצות ביותר בתחום עיצוב גופנים, וזוכות לפיתוחים עדכניים, כך גם ראוי שיתקיים באותיות פרנק ריהל.
נסיונות שנעשו בשנים האחרונות ומתיימרים להציג את האות פרנק-ריהל בגרסה קרובה למקור, אינם מקצועיים דיים ורחוקים מלהשביע רצון. למרבה הצער, מעצבים העוסקים כיום בעיצוב גופנים אינם מוכנים להשקיע זמן ומאמץ בשיפור גופנים קיימים ומעדיפים ליצור אותיות "משלהם" על פני עבודה מפרכת המחייבת העמקה, אורך רוח, וידע שיתכן ואינו מצוי ברשותם.
פרופ' שמעון (ג'וגול) זנדהאוז הינו מעצב גרפי ומרצה לעיצוב
- - -
Guest writer: Shimon Sandhaus – Frank-Rühl, Hadassah and Narkis
Throughout the 7 years in which I studies, analyzed and compared Hebrew and foreign fonts within my work on creating the infrastructure for the newspapers Hadashot and Maariv (1981-1987), I found the font Frank-Rühl, that is widely used in the daily press, to be the heaviest, darkest and most congested of all the fonts used in arranging dozens of daily newspapers I examined in Europe, Asia and America.
The reason that Frank-Rühl (the most easy to read, and most suitable for arranging large amounts of text) became congested and tiresome, is inherent in the failed conversion from cast letters and photographed sequences, to a digital font. The one in charge of the conversion process (a man named Guttman), had the technical skills but unfortunately, lacked understanding of typography. Most of the letters converted from cast and photography to a computerized font, were distorted and lost their quality and readability.
In my search for a font compatible for arranging text, that could reduce blackening of the hands holding the newspaper, that would be light, pleasant and readable, I found that Narkiss letters address these needs. narrowing the font to 87% resulted in the optimal outcome for me. The benefits I found using Narkiss font on paper, are applicable to the future screen as well, and makes it the ideal font for arranging text in the digital space.
Hadassah, which I consider to be the best modern Hebrew font, may also be used as a suitable text font for the new screens. Unlike Narkiss, Hadassah's computerized version requires a lot of work to repair the distortions caused in the transition from cast to digital letters and to restore the original version designed by Henry Friedlander in the middle of the previous century.
Creating up-to-date quality versions of the Frank-Rühl font in its various weights, is in my opinion, the most important and most essential task of all. As the letters of TIMES ROMAN font in its many versions, were and still are the most common text font in typography design, and receives up to date attention, the same should be held with Frank-Rühl letters.
Guest writer: Shimon Sandhaus – Frank-Rühl, Hadassah and Narkis
Throughout the 7 years in which I studies, analyzed and compared Hebrew and foreign fonts within my work on creating the infrastructure for the newspapers Hadashot and Maariv (1981-1987), I found the font Frank-Rühl, that is widely used in the daily press, to be the heaviest, darkest and most congested of all the fonts used in arranging dozens of daily newspapers I examined in Europe, Asia and America.
The reason that Frank-Rühl (the most easy to read, and most suitable for arranging large amounts of text) became congested and tiresome, is inherent in the failed conversion from cast letters and photographed sequences, to a digital font. The one in charge of the conversion process (a man named Guttman), had the technical skills but unfortunately, lacked understanding of typography. Most of the letters converted from cast and photography to a computerized font, were distorted and lost their quality and readability.
In my search for a font compatible for arranging text, that could reduce blackening of the hands holding the newspaper, that would be light, pleasant and readable, I found that Narkiss letters address these needs. narrowing the font to 87% resulted in the optimal outcome for me. The benefits I found using Narkiss font on paper, are applicable to the future screen as well, and makes it the ideal font for arranging text in the digital space.
Hadassah, which I consider to be the best modern Hebrew font, may also be used as a suitable text font for the new screens. Unlike Narkiss, Hadassah's computerized version requires a lot of work to repair the distortions caused in the transition from cast to digital letters and to restore the original version designed by Henry Friedlander in the middle of the previous century.
Creating up-to-date quality versions of the Frank-Rühl font in its various weights, is in my opinion, the most important and most essential task of all. As the letters of TIMES ROMAN font in its many versions, were and still are the most common text font in typography design, and receives up to date attention, the same should be held with Frank-Rühl letters.
